בעבודה מול פעילים.ות חברתים.ות, מתקיימים אתגרים רבים. פעמים רבות חברי וחברות הקבוצה רגילים.ות במהלך חייהם.ן להיות בהוויה מלחמתית מתמדת מול המערכת, בכדי למצות זכויות וקבלת יחס שווה. הדבר אף נוכח כאשר הם.ן מעוניינים.ות לייצר שינוי חברתי כלשהו, או שינוי מדיניות.
מכיוון שמרבית התהליכים הקהילתיים הנעשים בקרב מקבלי ההחלטות, נעשים על סמך מרבית האוכלוסייה, לא תמיד נלקחים בחשבון מיעוטים, קבוצות או קהילות המצריכות יחס אחר. לאור כל זאת, אחד האתגרים ביצירת שינוי עם פעילים.ות שרגילים.ות להיאבק למען הזכויות שלהם/ן, הוא לייצר שינוי ממקום של שותפות, וממקום חיובי אל מול בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת על ידי שינוי תפיסה (מה השינוי? מיד נדבר על זה).
השבוע קראתי בבלוג שנקרא Fast Company, פוסט שנכתב על ידי קת'לין דייוויס, על הכח הנסתר בלהיות "היחיד.ה" בחדר (לבלוג ניתן ללחוץ כאן).
בבלוג היא כותבת על החוויה שלה כאישה אפרו-אמריקאית בעולם העסקים. היא פותחת במשפט ״הומוגניות לעיתים רחוקות, תביא לתוצאות מרשימות בעבודה״. היא ממשיכה ומתארת סיטואציות שנכחה בהן בחייה בעולם העסקים. נקודה מעניינת שתפסה אותי באחד מסיפוריה היא, שבשלב מסויים בפגישה קת׳לין הבינה שהערך המוסף שהיא מביאה לשולחן הוא היותה מומחית התוכן של הקהילה שלה, ונקודת המבט הזו חסרה למערכת שבה רגילים לפעול על פי הרוב השולט.
ואז התבהר לי: בכדי לייצר שינוי ולבנות את השותפות, חייבים לראות את הפעילים.ות כמומחי תוכן במפגשים עם מקבלי החלטות, ולא "רק" כמובילי שינוי חברתי או לוחמי.ות צדק.
להלן 5 נקודות שאני עובדת איתן על מנת לייצר את שינוי התפיסתי המדובר:
במפגשים ובתהליך הקבוצתי, חשוב מאוד לעבוד עם הקבוצה על הערך המוסף שלה. כך, הקבוצה יכולה להוות ערך מוסף בקבלת ההחלטות, על-ידי מציאתה של נקודת העיוורון של בעלי העניין.
לפני שמציגים ופועלים בשטח, במרבית הרשויות קיימים מרכזי דיאלוג וגישור. מומלץ מאוד להתחבר אליהם ולבנות נרטיב גישורי. הדבר יסייע בקבלת כלים לשיח משותף גם בחיים שמחוץ לקבוצה.
אומרים שמיתוג זה הכל. במקרה הזה אני מאוד מסכימה. מומלץ למתג את הקבוצה על-ידי לוגו, שפה עיצובית למצגות וכד'. המיתוג ייתן תחושת כוח ולכידות חזקה יותר לקבוצה, ובנוסף הקבוצה תתפס בצורה מקצועית יותר בקרב הא.נשים להם.ן נציג.
לכל חבר.ת קבוצה יש רשת קשרים, חלשים או חזקים, שניתן להיעזר בהם על מנת לבצע את סעיף 3. הקשרים הם פתח לכניסת שותפים.ות שמזדהים.ות ותומכים.ות ברעיון, והם בעצם שימוש בהון האנושי הקיים בקהילה. הקשרים הם גם עבודה אקטיבית עם חברי.ות הקהילה המובילים.ות.
מחקר! (א) מי ניתן למצוא מבעלי העניין או מהמקורבים.ות שמתמודד עם סוגיה דומה ויוכל או תוכל להצטרף. (ב) מה נעשה במקומות אחרים? (ג) מה ה-BEST PRACTICE שם? כמציגים תיאורים ממקומות אחרים ניתן להוריד את האי-וודאות אצל מקבלי ההחלטות, ואם לא נמצאו תהליכים דומים, ניתן להציג את הרעיון כחדשני, פורץ דרך, ודוגמא לכל שאר המערכות.
והכי חשוב לזכור תמיד: הקבוצה היא מומחית התוכן!
אחד המשפטים הכי מרגשים שחבר בקבוצת מומחי תוכן אמר לי, לאחר הפגישה עם המנכ"ל, שבה אושר התקציב שביקשו הוא: "זאת פעם ראשונה בחיים שלי שפגשתי מנכ"ל ופעם ראשונה שביקשתי משהו לטובת הקהילה ולא בשבילי".
ולקראת סוף השנה ותחילת השנה החדשה
מאחלת לכולנו שנה חדשה של שינוי ושותפות.
וגם, יצא לנו בעבר פרק מעורר השראה בנושא עם יוסי סעדוב - המדריך לאקטביסט המתחיל. להאזנה ניתן ללחוץ כאן
התמונה מתוך הופעה של אביב גפן. וכן. אנחנו רוצים ורוצות שינוי, עד שיהיה טוב.