מבנים מבוססי אמון כגון: סוציוקרטיה והולאקרטיה הם מבנים ארגונים המאפשרים גמישות, בעלי מבנה מעגלי, כאשר הממשל מבוסס תפקידים וישנם תהליכי קבלת החלטות מבוססי הסכמה והם ארגונים מבוססי אמון (להרחבה על סוציוקרטיה והולאקרטיה לחצו על הקישור- מתוך המכון הדמוקרטי).
אבל מה קורה כשרוצים להכניס מבנים כאלו לתוך עולם הקהילה? הרי עד היום מרבית המבנים הקהילתיים של קהילות בנויים על מבנים מסורתיים, בהם יש וועד, וועדות, נהלים, הצבעות.
אז לפני שאתן כאן תיאור מקרה של קהילה שעבדתי עימה, אני רוצה לסקור שניה את היתרונות והאתגרים של מבנים אלו בעולם הקהילה.
נתחיל בלגעת ביתרונות:
1. ארגונים מבוססי אמון הם ארגונים המעדיפים שיתוף פעולה, שקיפות וקבלת החלטות יעילה. מתודולוגיות אלו מציגות עקרונות ופרקטיקות מפתח שיכולים לשנות את האופן שבו קהילות מנוהלות.
לדוגמא, אחד מעקרונות היסוד של הולאקרטיה וסוציוקרטיה הוא יישום מבנה מעגלי לפגישות. במקום מערכים היררכיים מסורתיים, גישות אלו מדגישות יצירת מרחב שבו קולו של כולם נשמע ומוערך. זה מאפשר דיונים מכילים יותר ומבטיח שההחלטות מתקבלות באופן קולקטיבי.
2. ממשל מבוסס תפקידים: בארגונים מבוססי אמון, דוגמת הולאקרטיה וסוציוקרטיה מעודדים הגדרת תפקידים ברורים בתוך הקהילה, כל אחד עם מערך האחריות שלו. זה עוזר לחלק את הכוח באופן שווה בין החברים, ומטפח תחושת אוטונומיה ובעלות.
3. תהליכי קבלת החלטות מבוססי הסכמה ממלאים תפקיד מכריע במתודולוגיות אלו. במקום להסתמך על קונצנזוס או קבלת החלטות מלמעלה למטה, מבנים ארגוניים אלו מתמקדים בקבלת החלטות שלאף אחד אין התנגדות נחרצת להן. זה מאפשר קבלת החלטות מהירה יותר ועדיין מבטיח שהדאגות של כולם נלקחות בחשבון.
על ידי יישום עקרונות ושיטות מפתח אלו, קהילות יכולות לחוות מבני ניהול אפקטיביים יותר שבהם שיתוף הפעולה משגשג, שקיפות נמצאת בראש סדר העדיפויות, והחלטות מתקבלות ביחד בהסכמה של כל הצדדים המעורבים.
אך עם זאת כאמור למבנים אלו יש מספר אתגרים:
1. שינוי חשיבה: אחד המכשולים הגדולים ביותר הוא לגרום לאנשים לאמץ דרך חדשה של חשיבה על כוח, סמכות וקבלת החלטות. מעבר ממבנה היררכי מסורתי לניהול עצמי דורש שינוי חשיבה משמעותי עבור כל המעורבים.
2. התנגדות לשינוי: שינוי יכול להיות אתגר, במיוחד כאשר זה כרוך בשינוי תפקידים ואחריות מבוססים. אנשים מסוימים עשויים להתנגד לרעיון לוותר על דינמיקת הכוח הנוכחית שלהם או לחשוש מאיבוד שליטה על אזורים מסוימים.
3. חוסר בהירות: ללא הנחיות ותהליכים ברורים, עלול להיווצר בלבול לגבי תפקידים, אחריות וסמכות קבלת החלטות. (זה חיוני להשקיע זמן בהגדרת היבטים אלה בבירור, כך שכולם יבינו כיצד הדברים עובדים במסגרת החדשה).
4. הדרכה ותמיכה: הכשרה נכונה חיונית ליישום מוצלח של מבנים ארגוניים שכאלו. ללא תמיכה וליווי מספקים לאורך תהליך המעבר, חברי הצוות עשויים להיאבק להסתגל לתפקידיהם החדשים ביעילות.
5. אתגרי תקשורת: תקשורת אפקטיבית הופכת אפילו יותר קריטית כאשר עובדים בתוך מבנים מבוזרים ומבוססי אמון, כמו הולאקרטיה או סוציוקרטיה, שכן היא מסתמכת במידה רבה על שיתוף מידע בין חברי הצוות בכל הרמות.
6. איזון בין אוטונומיה לאחריות: מציאת האיזון הנכון בין שניהם הוא אתגר רציני ביותר.
7. אינטגרציה עם מערכות קיימות: שילוב של מבנה ארגוני מבוסס אמון כגון: הולאקרטיה או סוציוקרטיה במבנה קהילתי שהינו מבוסס כבר- עשוי לדרוש יישור תהליכים, היררכיות, מערכות תמריצים וכו', שיכולים להיות מורכבים בהתאם למערך הקיים.
תמונה שנראית לי מתאימה ומתמצתת תפיסות של מבנים ארגוניים גמישים- צולם ביבנה
ועכשיו למקרה שהיה (ללא פרטים מזהים)-
קהילה פנתה אלי עקב חוסר הסכמה גדול בתוך הקהילה בנושאים קריטים בנוגע לאופי וערכי הקהילה. בנוסף, הקהילה הייתה לפני גיוס המונים והיה פחד שהגיוס לא יצלח עקב המחלוקות. לבסוף פנה אלי חבר הוועד וביקש ממני לחשוב איתו על מתווה.
בהתחלה שלחתי אותו למגשר, אך הוא חזר אלי ואמר שהנושא הוא עמוק יותר מהמחלוקת ואחר שיחת עומק איתו ועם חברי הקהילה הבנו שיש צורך בתהליך מעמיק למבנה ארגוני קהילתי אפקטיבי שישאר עם הקהילה לאורך זמן, ויתן להם כלים להתמודד עם סוגיות כאלו ואחרות שיעלו במרוצת השנים.
התחלנו בתהליך השתתפותי עם הקהילה, אותו הובילו צוות מוביל שכלל מגוון קולות וניפגש לקחת חלק בעיצוב התהליך. התהליך היה מרתק ואעשה כאן ספויילר שלבסוף הקהילה גם הצליחה לגייס את כל הכסף בזכות התהליך והשותפות, אבל אני כאן בכלל כדי לספר על המבנה :)
לאחר התהליך ההשתתפותי ולאור הנושאים שעלו בזמן התהליך, הבנו שהמחלוקות נובעות מ: תחושה של חוסר שקיפות, תחושה שאין לכולם מקום להשמע ואי הסכמה עם תהליך קבלת ההחלטות בקהילה (חשוב כאן לציין שאלו בעיקר תחושות, על אף שהדברים אינם תמיד כאלו- פעמים רבות יש פער בין הנעשה לבין התחושות של חברי הקהילה- מוכר?). הבנו שמצד אחד אנשים רוצים להיות שותפים להתהליך, אבל בעיקר בנושאים שחשובים להם, ודבר זה מונע מהם לרצות לקחת חלק בוועד. עוד היה ברור שהוועד מבחינה חוקית חייב להשאר.
מי שמכיר אותי ואת דרך העבודה שלי יודע, שאני מאמינה בשילוב, על כן המבנה שאני מציעה כאן, מתאים לקהילה הספציפית ומשלב את המבנה המסורתי, סוציוקרטיה והולאקרטיה.
1. המבנה שייצרנו כלל את הוועד (מבנה מסורתי), שזהו וועד נבחר והמבנה הארגוני של קהילה שורטט כמבנה סוציוקראטי מעגלי, שבו יש נציגי קהילה מתנדבים בכל אחד מהנושאים בהם בחרו הקהילה לעסוק (תרבות, קבלת חברים חדשים, ילדים ונוער ועוד), בכל מעגל יושב נציג וועד ובישיבות הוועד נציגי המעגלים מוזמנים להיות חברים.
2. לכל מעגל יצרנו תפקידים מוגדרים ואוטונומים, עם נהלים בנוגע לקבלת ההחלטות ורמת האוטונומיה ומה קורה עם אי הסכמות. מתי הן מגיעות לוועד ומתי הן מגיעות לקהילה (מבנה סוציוקרטי).
עד כאן נורמאלי אבל גם-
3. בנינו מעגלים הולאקרטים, שיש להם תפקיד ספציפי לעבוד רק על נושאים שצריך להגיע בהם להסכמה רחבה. במעגל הזה, מותר לכולם להשתתף ולעצב ביחד את תהליך ההסכמה שיעבור בקהילה. לכל חבר מעגל יש תפקידונים מוגדרים וכאשר מגיעים להסכמה רחבה בקהילה, ניתן לפרק את המעגל. לאור אי ההסכמות שהיו נבנו 3 מעגלים ששימשו כפיילוט לתהליך.
לספר לכם שהכל הולך חלק? זאת לא תהיה אמת.
יש הרבה שינויי תפיסה מבניים ושורשים שחברי קהילה צריכים לעבור כדי לחשוב בצורה הזו, והמעבר מחשיבה אסטרטגית לחשיבה לטובת הכלל. אבל מאז סיום התהליך קרו כמה דברים מעניינים:
תפקיד הוועד נהיה יותר ברור ומתעצב, נוצר שיח פתוח שמדבר על מתחים בקהילה באופן גלוי מתוך רצון כנה להגיע לפתרון והסכמה, קולות שלא נשמעו בעבר מקבלים היום לגיטימציה להישמע, משפחות דנות בערכים שלהן על מנת להחליט מה להצביע בתהליכים- על נושאים שבעבר לא תמיד דוברו (לכל משפחה יש קול לפי תקנון) ומפגשים שהסתיימו בצורה לא מכבדת לעיתים מסתיימים כעת (על פי שמועות) בחיבוקים.
מה יביא עתיד? איפה הקהילה תהיה בעוד שנה? האם הזאת הצלחה? אני מאמינה שתהליך כזה דורש זמן הסתגלות, על כן את התוצאות האמיתיות נדע בעוד כשנה, מבטיחה (אם לא אשכח) לחזור ולעדכן.
מעניין לשמוע עוד?
לפרק על הולאקרטיה שבו ראיינו את יועד ראונר, ניתן להאזין כאן
לפרק על סוציוקרטיה שבו ראיינו את עידית רוז, ניתן להאזין כאן
אז הפעם זה יצא לי קצת ארוך, אבל אני ממש מזמינה להגיב ולספר לי מה חשבתם
בתמונה, מעבר ממודל היררכי למודל המשלב סוציוקרטיה והולאקרטיה