בתאריך 13/12/22, נוכחתי במפגש למידה מרתק על תיאוריית U, סוציוקרטיה ומה שביניהן. את המפגש יזמו Sociocracy for all והוא הונחה על-ידי עידית רוז. החזון של Sociocracy for all: עולם שבו אנשים פועלים יחד, כדי לענות על הצרכים האישיים והקולקטיביים שלהם בצורה שוויונית, תוך מתן כבוד לכל היצורים החיים. המשימה שלהם: לקדם סוציוקרטיה מקומית וגלובלית, כדרך התארגנות בת קיימא. הארגון מציע קהילות של תרגול וחדשנות, שיתוף ידע והשראה משותפת. ניתן למצוא באתר שלהם חומרים, סרטוני הדרכה ומשאבים אשר נגישים וניתנים להעברה.
נעשה שניה סדר:
מה זאת סוציוקרטיה?
סוציוקרטיה, היא סט של תהליכי עבודה ארגוניים ומבנים ארגוניים המתאימים למציאות של מורכבות גבוהה, כזו שאין בה נכון או לא נכון. מציאות המאלצת אותנו להסתכל בצניעות רבה על היכולת לנבא ולצפות את העתיד. לסוציוקרטיה 3.0 שבע הסכמות הנשענות על הנחות יסוד של אמון, פגיעות, תלות הדדית, חכמה משותפת ויחסיותה של האמת (רלטיביזם) (מתוך האתר של המכון הדמוקרטי).
ומה זו תיאוריית U?
תיאוריית U מציעה מודל עדכני להנהגה, וניהול שינוי ארגוני או חברתי, יחד עם סט מגוון ויצירתי של כלים. המודל מציע מנהיגות המבוססת על חיבור עמוק למקורות ידע פנימיים של המנהיג, הקשבה לסביבה, שבירת דפוסי מחשבה קיימים וחיבור לאפשרות העתידית של התפתחות הארגון (מתוך דמוקידע, של המכון הדמוקרטי).
המפגש למידה החל בפאנל שבו נכחו:
Otto Scharmer- Senior Lecturer in the MIT Sloan School of Management and co-founder of the Presencing Institute and the u-school for Transformation.
Ted Rau- Advocate, trainer, and consultant for self-governance. His main focus is sociocracy. After his Ph.D. in linguistics and work in Academia, he co-founded Sociocracy For All.
Pascale Mompoint-Gaillard- Social psychologist interested in research for social change, meaning she combines research and practice to serve the common good.
Idit Rose- Founded the OneBody approach that supports the evolution of individual and collective systems through safety, inclusive dynamic governance, and awareness-based systems. She is also the co-chair of the ICMTA and volunteers in SoFA.
ניסיתי לסכם, בטוח פספסתי הרבה, אבל משתפת 10 נקודות מרכזיות שלמדתי מהפאנל:
לא ניתן לשנות מערכת אם ההכרה לא משתנה (Otto Scharmer).
כדי לייצר את השינוי, לא ניתן רק לראות את הצורך והפתרון, חייבים גם להרגיש אותו (Otto Scharmer).
מנהיגות היא היכולת לעבור ממקום אחד (הווה) למקום אחר (עתיד) וזה אפשרי רק אם מוכנים להיכנס למקום של אי-וודאות (Otto Scharmer).
כדי לייצר שינוי, צריך לשבור את המערכת. ניתן לעשות זאת על-ידי עבודה בקבוצות קטנות, כשלכל קבוצה יש את האוטונומיה לקבל החלטות על-ידי הסכמה, ולכל חברי הצוות יש את כל המידע ואת המחוייבות לרצות להשתפר (Ted Rau).
כדי להגיע להסכמה, לאנשים צריכים להיות ערכים וחלומות משותפים וראיית העתיד יחד. אך צריך לזכור, כשמתחילים לקבל החלטות שלא מקובלות על כולם, פעמים רבות נראה כיצד השותפות נגמרת. אפשר להגיע להחלטות משותפות על-ידי יציאה משותפת לדרך שכוללת: אהבה, אמון וקשרים. (Pascale Mompoint-Gaillard).
למנחה או מחזיק המרחב, צריכה להיות היכולת לראות ולהיות מודע לדברים נסתרים, שלא תמיד נאמרים. לרוב, משתתפים מגיעים עם דעות קדומות על הנושא, מה ליכול לגרום לחסימה שתימנע מהם להקשיב מלכתחילה (Pascale Mompoint-Gaillard).
בתאוריית U לא מתחילים ישר עם חלום, אלא עם תחושה. עד שמגיעים אל החלום צריך לעבור דרך ותהליך. כשדברים לא עובדים בסוף התהליך, כנראה שהיה פער בהתחלה בין החלום לתחושה, ואולי דילגנו על שלבים. בקבלת החלטות משותפות צריך תחושה משותפת (Otto Scharmer).
וגרו סוציוקרטיה ותיאוריית U יחדיו?
בחלק הזה אני מסכמת את דברי אוטו שרמר (תיאוריית U) וטד ראו (סוציוקרטיה)- האם ניתן לשלב בין שתי התיאוריות ו\או הגישות. בגדול שניהם הסכימו שכן, אבל העלו חששות מסויימים.
קבלת החלטות משותפות עובדת בקבוצות קטנות, בקבוצות גדולות זאת כבר יכולה להיות בעיה. לכן חייבים מישהו שיחזיק את המרחב ויקבל החלטה סופית. בנוסף, לדעתו סוציוקרטיה יכולה לעבוד טוב יותר בהחלטות תהליכיות ולא בצורך בפיתרון אקוטי - הוא גם השאיר את השאלה בשבילנו לחשוב, על ממשלות, ארגונים גדולים וכדו' (Otto Scharmer).
אנשים מעריכים יותר את המציאות מאשר את ההסתכלות לעתיד. יותר נוח להימצא במציאות, מאשר להיצמד לעתיד. מכיוון שאנשים, לעיתים, לא מרגישים כמה אמיתי העתיד יכול להיות, אז קבלת ההחלטות היא ראציונאלית מהמוח, ללא חשיבה על העתיד שהוא כאמור מגיע מהרגש - דבר שלדעתו יכול להתמסמס בסוציוקרטיה (Otto Scharmer).
בהנחיה יש צורך בגישה גמישה, לדעת מתי להשתמש באיזו מטודלוגיה. לכולם יש דברים שמפריעים להם להקשיב וכשאנשים נמצאים באי-וודאות, אי-אפשר להתחיל איתם בהקשבה. מה שאפשר לעשות היא לדבר עם צוותים שלא נמצאים במצוקה ואיתם להתחיל לעבוד - שזה יכול להוות קושי בעבודה לפי תיאוריית U בלבד (Ted Rau).
לסרטון המלא של המפגש, ניתן ללחוץ כאן
אסיים ואאחל לכל מי שקרא.ה ואהב.ה, אמון ומנהיגות.
בתמונה: ההזמנה מהמפגש