top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תAnva Ratzon

תיירות מבוססת קהילה- טיול לגאווטמלה

עודכן: 8 בספט׳ 2022

הבטחתי שאספר על פרוייקט קהילתי שנסעתי לראות בגאווטמלה, אשר פיתחו חברותי טלי ושלי. הפרוייקט, הוא בעצם פרוייקט תיירות המבוסס קהילה.



מהי תיירות מבוססת קהילה?

זהו פיתוח תיירותי, הנעשה על-ידי תיעוד קהילתי, שימור וטיפוח מסורות תרבות שונות מקומיות, ועשיה חברתית-תרבותית-כלכלית משותפת.


ראשית, נסביר על אזור אטיטלן והמודלים התיירותים השונים שנבנו שם בכפרים.

אגם אטיטלן שנמצא בגאווטמלה מוקף בכפרים שונים:


פנחצ'ל - הכפר הראשון והגדול. על אף היותו כפר גדול הוא הצליח (לדעתי לפחות) לשמור על צביון תרבותי מקומי, אך אין ספק שהדבר ישתנה בקרוב, שכן אט אט מוקמים בו הוסטלים, טיילת ושווקים לתיירים המגיעים.


סאן חואן - כפר מעניין וצבעוני שבו כל החנויות והאטרקציות מופעלות על-ידי קולקטיבים של הקהילה. זהו הכפר היחיד שזרים לא יכולים לקנות שטחים על שפת האגם. עם זאת (לי) הוא הרגיש מאוד ממוסחר ומכוון לתיירים זרים.

סאן פדרו וסרן מרקוס - האחד הוא כפר שבו תמצאו הרבה ישראלים מטיילים, לכן השלטים בו בעברית. והשני ממותג ככפר של היפים, מנוהל ברמה התיירותית בעיקר על-ידי זרים אשר קנו את השטחים ומפעילים אותם. בעיקר עובדים ומתפרנסים שם אנשי הכפר המקומיים.


ועכשיו.. תופים.. סנטה קרוז - סנטה קרוז גם הוא כפר הנמצא על האגם, אך מבחינה תיירותית הוא הכי פחות מפותח. אמנם קיימים שם מספר מקומות לינה אשר מנוהלים על-ידי זרים, אך עד לאחרונה לא התקיימו בו אטרקציות נוספות.


טלי ושלי פיתחו 3 פרוייקטים מקומים של תיירות מבוססת קהילה:


1. בניית מועצה או וועדה של הכפר שתעסוק בנושאי התיירות.


2. בניית קבוצת מדריכים מקומיים לסיורי תרבות בבתי הכפר (אריגה, בישול, סאונה ועוד).


3. מסלולי טרקים בהרים, כאשר תרומות עוזרות לסלול אותם ולשתול בהם עצים. פיתוח ושדרוג ההדרכה עם המדריכים המקומיים.

את טלי, דניאל אופק ואני ראיינו גם לפודקאסט שלנו דיבורי קהילה, והנה הדברים שלמדנו ממנה:


1. לפעמים הדרך להתחבר לקהילה היא לא בהכרח לעשות את מה שאת.ה אוהב.ת, אלא את מה שחשוב להם ולהתחבר לצרכים שלהם. בהקשר של טלי זה אמר להתחיל לעסוק בריצה מה שלא חשבה שיקרה לעולם.


2. בעולם הפיתוח הבינלאומי יש 2 פרקטיקות נפוצות : community base ו community led development. גישת ה led מתחברת לצרכים של הקהילה ופועלת יחד איתה ולא עבורה.


3. כשעוסקים בתיירות קהילתית בעצם הרבה פעמים עוסקים בגאווה המקומית והחיזוק של הנרטיב הקהילתי. פן נוסף הוא העיסוק בזהות של הכפר והקהילה, דרך זה מגלים את ההיסטוריה של המקומיים. למשל בגואטמלה בכפר בו טלי נמצאת, הקהילה היא צאצאיה של שבט המאיה ולא רק בהכרח מהכפר. הדרך שנבחרה לספר את הזהות והנרטיב היא על ידי ציורי קיר על הבתים, ועל הדרך זה גם הופך את המקום לנעים יותר לתיירים אבל גם למקומיים.


4. פרקטיקה חשובה שהשתמשו בה בכפרים בגאוטמלה היא הקמה של ועד תיירות של הכפר, שעוסק יחד איתם בשאלות האסטרטגיות הגדולות. זה אולי נראה פשוט אבל אלו דברים שלא היו קיימים בעבר (וגם לרוב לא קיים ברוב הערים בארץ...).


5. כדי לייצר שינוי אמיתי צריך לייצר מודל כלכלי שתומך את העבודה התירותית קהילתית. כלומר, לייצר הכנסות לתושבים מהעסקים שלהם דרך התיירות. בסוף, קיימות אמיתית תקרה רק בעזרת מודל כלכלי ולא רק על תרומות חיצוניות.



בתמונה: אני וצוות העמותה ופיתוח הפרוייקט יושבות ביחד לתהליך חשיבה משותף

Comentários


bottom of page