איך גוגל יצרו תרבות קהילתית בתקופת הקורונה על מנת להתמודד עם הבידוד החברתי של העובדים?

הסופרת והחוקרת ד"ר ג'סיקה גרוסמאייר, קיבלה אישור נדיר מגוגל לדון בחלק מהעבודות של צ'ארלס ווגל עם החברה, במהלך מגיפת הקורונה.

להלן תרגום וסיכום של קטע מספרה האחרון:

עם פרוץ הקורונה והסגרים, כל ההטבות של חברת גוגל לעובדיה, איבדו מהרלוונטיות שלהן - המשרדים הנוחים, אספקת המזון, חדרי הכושר וכו'. נסיבות אלה הובילו להאצת התוכנית של החברה לבנות קהילה בקרב עובדיה, על-פי שבעת עקרונות השייכות, תחושה עמוקה של דאגת העובדים זה לזו ובסיס של חברות מתמשכת.

בהנחייתו של צ'ארלס ווגל החלו גוגל להתנסות במתודה שהוא קורא לה "עקרון המדורה" והפך מתודה זו לפורמט דיגיטלי.

עקרון המדורה טוען כי התכנסויות במקום העבודה נועדו לחבר בין העובדים, והן צריכות להיות בעלות חוויות קטנות ואינטימיות, המאפשרות זמן לשיחות עמוקות ולבניית מערכות יחסים. הם החליטו לקרוא לתכנית "מדורות קהילתיות" .

הפורמט למפגשים הדיגיטלים:

• נקבעו מראש קווים מנחים וגבולות שאיפשרו מרחב בטוח וחיבור אישי, במרחב ניתן היה להראות פגיעות ולספר את הסיפורים האישיים.

• להתכנסויות היה מבנה עקבי, המפגש החל בתזכורות לנורמות ולחוקי הקבוצה (סודיות ומרחב בטוח לשיתוף), לאחר מכן דקת שקט להפניית תשומת הלב לרגע הזה (השקט עזר למעבר בין ההתכנסות לתוכן המפגש), השלב הבא היה הנחיה לנושא הדיון (על מנת להניח בצד את הפרסונה המקצועית להכניס את הפרסונה האישית), חלוקה לקבוצות קטנות לדיון, חזרה למליאה.

• הקבוצות הקטנות היו הטרוגניות מבחינת נקודות המבט ומנו 3-4 אנשים.

• ההנחיה של הקבוצות הקטנות בוצעה על-ידי הנחיית עמיתים. כלומר, כל פעם אחד מחברי הקבוצה לקח אחריות על הנחיית הקבוצה.

• במליאה המשתתפים יכלו לשתף את הנושאים שעלו בקבוצות הקטנות, ללא איזכור שמי.

המשתתפים בתכנית תיארו את מה שקרה שם כקסם, היו צחוק ודמעות. לדעתם מה שאיפשר את האינטימיות והשיתוף היה הפורמט וכך שההנחיה נתנה את תחושת הבטחון, האכפתיות ובנתה אמון בין חברי הקהילה שעודדה אוטנטיות. המשתתפים תיארו את החוויה ומערכות היחסים שנוצרו כתחושה של משפחה, ובסקרים 100% מהמשיבים ראו ערך במפגשים.

אמנם המדורות הקהילתיות היו אמורות להמשך זמן קצר, אבל עקב ההצלחה שלהן, הן המשיכו מעל שנה. לאט לאט חברי המדורות, התחילו להתחבר אף מחוץ למפגשים הפורמאליים והדבר יצר רשת קשרים עשירה בין העובדים ותחושת אכפתיות.

קיימות הפרוייקט:

בעקבות הצלחת הפיילוט, גוגל הכשירה את משתתפי הקבוצה הראשונה להוביל קבוצות נוספות. העובדים שהצטרפו התחייבו להשתתף במפגשים במשך שישה שבועות ובהתכנסויות שבועיות. היו מספר שעות וימים לבחירה על מנת לאפשר גם לא.נשים שעובדים.ות באזורי זמן אחרים להשתתף. סך הכל הוכשרו 100 עובדים להנחות מדורות קהילתיות.

ההערכה שעשו לתכנית הראתה, שהקשרים שנוצרו במדורות יצרו מעגלי תמיכה וידע עבור חברים רבים.

למאמר המלא

לעוד תכנים בנושא קהילה מוזמנים לערוץ טלגרם- דיבורי קהילה

בתמונה: תעודת הצטיינות שקיבלתי על המילואים שלי בתקופת הקורונה